תקציר: הפתעת אוקטובר היא מונח בפוליטיקה האמריקאית המתאר אירועים מכריעים המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות בנובמבר – לרוב באוקטובר, ולכן הכינוי – ומשפיעים משמעותית על דעת הקהל ותוצאות הבחירות. עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ - לפחות לפי הסקרים - צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' - אותה 'הפתעת אוקטובר' - שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב-7 באוקטובר 2016, חודש בלבד לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בין הילרי קלינטון לדונלד טראמפ, צצה משום מקום קלטת הקרויה "Access Hollywood". היא הוקלטה בכלל ב- 2005, במהלך נסיעתם של דונלד טראמפ והשחקן בילי בוש באוטובוס של התוכנית הטלוויזיונית "Access Hollywood", אבל צצה דרך פלא בדיוק בזמן הנכון.

בקלטת טען טראמפ כי בשל מעמדו המפורסם, הוא יכול "לתפוס" נשים ולהתנהג כלפיהן כרצונו, ולעיתים מבלי שהן תתנגדנה. הוא אף דיבר על ניסיונותיו לכבוש נשים מסוימות, אף שהן לא גילו עניין.

האמירות הללו נתפסו כהטרדה מינית ו/או התנהלות בלתי הולמת ומזלזלת כלפי נשים, וסערה ציבורית פרצה לה בדיוק בעיתוי הנכון. הביקורת כלפי טראמפ הגיע מכל קצוות הקשת הפוליטית. אפילו במפלגה הרפובליקנית היו בכירים שהתנערו מדבריו, וחלקם אף קראו לו לפרוש מהמירוץ לנשיאות.

טראמפ התנצל על דבריו וטען שמדובר בשיחה פרטית ולא מייצגת, ושמאז למד והשתנה. חרף הביקורת, הוא הצליח לשמור על בסיס התמיכה שלו ובסופו של דבר ניצח בבחירות, אולי מפני שטראמפ הצליח למנף את המומנטום ולהשיב להתקפות נגדו, ואולי מפני שהצליח לפתח חוסן כי בסיס המצביעים שלו כבר היה חשוף להתבטאויות השנויות במחלוקת שלו. המצב הזה שמערכות מתחזקות כאשר הן נתונות ללחץ מתמיד קרוי 'אנטי שבירות' [להרחבה בסוגיה זו ראו את מאמרו של פנחס יחזקאלי: אנטי שביר – קשיים מצמיחים עמידות!].

מקרה בוחן מצויין...

הפרשה הזו מהווה מקרה בוחן מצויין המבהיר לנו מהי "הפתעת אוקטובר," ולמה מנהל קמפיין בחירות יעשה הכל על מנת לסדר לו באמתחתו 'הפתעה' כזו. לכן, ההיסטוריה האמריקאית ידעה הפתעות אוקטובר לא מעטות לפני בחירות. המפורסמות שבהן:

• פרשת האימיילים של הילרי קלינטון ב-2016: עשרה ימים בלבד לפני הבחירות לנשיאות ב-2016, הכריז ראש ה-FBI ג'יימס קומי על חידוש החקירה בפרשת האימיילים של קלינטון, דבר אשר פגע בתמיכה הציבורית בה ברגע קריטי, וסייע, ככל הנראה, לבחירתו של דונלד טראמפ (ראו הכתבה למטה).
• ההכרזה על תפיסת אוסאמה בן לאדן ימים ספורים לפני בחירות 2012.
• סוגיית בני הערובה בבחירות 1980: בתקופה זו הפך נושא משבר בני הערובה באיראן למרכזי, כאשר רונלד רייגן והקמפיין הרפובליקני השתמשו בו כדי להציג את הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר כחלש. היו טענות שונות לגבי מגעים סודיים של אנשי רייגן עם האיראנים כדי לעכב את שחרור בני הערובה עד לאחר הבחירות, אם כי אין הוכחה חד משמעית לכך.
• פרשת ווטרגייט ב- 1972: הפרשה החלה ביוני 1972, כשכמה גברים נתפסו פורצים למטה המפלגה הדמוקרטית במלון ווטרגייט בוושינגטון הבירה. בשלב הראשון לא היה ברור מי עמד מאחורי הפעולה, אך במהלך חודשי הקיץ והסתיו התגלו עדויות על כך שהפורצים קיבלו מימון מקמפיין הבחירות של הנשיא המכהן ריצ'רד ניקסון. ניקסון, שנאבק לשמור על תדמיתו, הצליח להסתיר את ממדי השערורייה עד למועד הבחירות, ולכן הפרשה לא פגעה באופן משמעותי בסיכוייו להיבחר מחדש. בנובמבר 1972, ניקסון זכה בניצחון סוחף. רק בשנת 1973, בעקבות חשיפות עיתונאיות ותחקירים של ועדות חקירה בסנאט, החלה הפרשה להיחשף במלוא היקפה, מה שהוביל בסופו של דבר להתפטרותו של ניקסון ב-1974.
• הפסקת ההפצצות בצפון וייטנאם בשנת 1968, שבוע לפני הבחירות: נשיא ארצות הברית שלא רץ לכהונה נוספת, לינדון ג'ונסון, הכריז אז על המהלך של הפסקת ההפצצות, שפורש כניסיון להטות את דעת הקהל לטובת המועמד הדמוקרטי, בן מפלגתו, יוברט האמפרי.

הפתעת אוקטובר מהי? המשגה

הסלוגן, 'הפתעת אוקטובר', היא מונח בפוליטיקה האמריקאית, המתאר אירועים מכריעים, בלתי צפויים - כמו שערוריות, חשיפות מפתיעות או התפתחויות דרמטיות במדיניות חוץ - המתרחשים בסמוך לבחירות הכלליות. הפתעות מסוג זה יוצרות תהודה ציבורית רחבה ומועצמות על ידי התקשורת, שמסקרת אותן בפרוטרוט ונותנת להן ממד מכריע בסדר היום הציבורי. המונח נטבע בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, אך אירועים דרמטיים לפני בחירות הם תופעה שהתרחשה הרבה לפני כן.

הבחירות לנשיאות בארצות הברית מתקיימות תמיד ביום שלישי הראשון שאחרי יום שני הראשון בחודש נובמבר. כלומר, בין התאריכים 8-2 בנובמבר, מידי ארבע שנים. "הפתעת אוקטובר" היא דפוס חוזר של תוצאה בלתי צפויה, הצצה לפתע ממש לפני הבחירות כדי להשפיע על תוצאתן. שמה נובע מכך שהיא מופיע / מתוזמנת, בדרך כלל, לסוף אוקטובר. התופעה קיבלה את שמה מהאמונה, שאירועים כאלה מכוונים לעיתים קרובות באופן אסטרטגי, על מנת ליצור אפקט פוליטי מכריע. לרוב הם מתוכננים בקפידה על ידי יריבים פוליטיים כדי להשפיע על הבחירות, אם כי לא תמיד הכוונה היא לביים אותם.

הפתעות אוקטובר יכולות להגיע ממגוון תחומים: מדיניות חוץ, ביטחון לאומי, וכלכלה. המשותף להן הוא הפוטנציאל להשפיע ישירות על דעת הקהל בטווח הקצר. תחומי ההפתעות מגוונים:

• משברים בינלאומיים או פעולות צבאיות: אירועים ביטחוניים או פעולות צבאיות כמו חשיפת מידע סודי או פרסום פרשיות ריגול יכולים ליצור תחושת דחיפות ולחץ על הממשל להתמודד עם איומים מיידיים.
• חקירות פליליות או חשיפות אישיות: לעיתים קרובות, מסמכים חשאיים או האשמות חמורות מתפרסמות לקראת הבחירות במטרה לפגוע במוניטין של מועמד.
• אירועים כלכליים: משברים כלכליים, כמו קריסה בשוק ההון או נתוני אבטלה מדאיגים, יכולים ליצור שינוי חד בתמיכה הציבורית.

מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס

דרך תיאורטית להסביר את מטרת מחוללי 'הפתעת אוקטובר' היא מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס. מערכות מורכבות (כמו למשל: מדינות, גופי ממשל, קבוצות, ארגונים וכדומה) יכולות להימצא באחד מתוך חמישה מצבים תפיסתיים. המצבים הללו ניתנים לאבחון: סדר, קיפאון, סף הכאוס, כאוס ו-התפוררות (ראה תרשים למטה):

• 'סדר' (Order): ארגון הוא מערכת מורכבת שנוצרת, באופן מלאכותי, על ידי בני אנוש. הם מגדירים לו מבנה, היררכיה ותהליכי עבודה. משמע, עצם מהותו של ארגון היא 'סדר' מסוים' ובלעדיו הוא חסר יכולת תפקוד. סדר הוא המצב התודעתי הבסיסי של ארגון. שיווי המשקל שלו.
• קיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation): הכל קפוא. אין תזוזה... כזה הוא, למשל, ארגון ביורוקרטי, הסובל מעודף ביורוקרטיה ומעודף נהלים, ובו זכויות יתר לאליטה ביורוקרטית שלטת.
• סף הכאוס (Edge of Chaos): פעולה באזור הסמוך ל'כאוס', בתנאים הרחוקים מסביבת שווי-המשקל של הארגון, המתפקד, מעצם טיבו, במצב של "סדר". פעולה 'על סף הכאוס' מאפשרת לארגון הסתגלות טובה יותר למציאות דינאמית, המשתנה במהירות. שם מרוכזות, מחד גיסא, ההזדמנויות שהארגון יכול להגיב אליהן, כמו למשל, פיתוח מגוון של דעות ואפשרויות פעולה. שם, ניתן להשיג את מרב ה"ידע", שלו זקוק הארגון "בזמן אמת", שחסר לארגון ככל שהמציאות הופכת דינאמית יותר.
• כאוס (Chaos): מצב של בלבול גדול ואבדן שליטה.
• התפוררות (Disintegration): מוות. סיום פעולתה של מערכת מורכבת.

במצב של מועד קרב והולך של בחירות, מצויה מערכת מורכבת, מעצם טיבה, ב'סף הכאוס'. המשמעות היא שתנודה משמעותית אחת יכולה לסחוף אותה לכאוס. זו בדיוק מטרתם של מתזמני 'הפתעת אוקטובר'. ססס

[להרחבת המודל של מערכת מורכבת, בין סדר לכאוס, לחצו כאן]

הניסיון מלמד ש"הפתעות אוקטובר" משפיעות משמעותית על דעת הקהל ועל תוצאות הבחירות

הפתעות אוקטובר יכולות להשפיע באופן דרמטי על דעת הקהל, הן לטובה והן לרעה עבור מועמדים. הן יכולות לשנות את המומנטום של מערכת בחירות, לעורר עניין מחודש בקרב מצביעים אדישים, ואף לשכנע מצביעים לשנות את הצבעתם.

הדרכים שבהן יכולות 'הפתעות אוקטובר' להשפיע על מערכות בחירות:

• הן יכולות להוביל לשינויים בדירוגי המועמדים בסקרים;
• להשפיע על אחוזי ההצבעה;
• ואף לשנות את תוצאות הבחירות עצמן.

ביקורת ודילמות מוסריות

ההפתעות של אוקטובר מעלות שאלות אתיות, שכן חשיפות מכוונות במועד כזה נראות כדרך להשפעה מניפולטיבית תודעתית על דעת הקהל. האם זו חשיפה לגיטימית לציבור, או ניסיון למנף את המידע לטובת קמפיין? יהיו שיטענו שאירועים כאלה עשויים לגרום לדילמה לאנשי תקשורת ולרשויות אכיפת החוק, מאחר שהם עומדים מול הקונפליקט בין זכות הציבור לדעת לבין הסכנה שבהטיה פוליטית. אבל האמת היא שבצחנה שבה מתנהלת הפוליטיקה המקוטבת במערב - וגם לפניה - כמעט ולא נשקלו באמת סוגיות מוסריות בדילמות פוליטיות [להרחבה בנושא גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן].

לסיכום

הפתעת אוקטובר היא תופעה שמעידה על כוחם של האירועים הבלתי צפויים לשנות את כיוון הבחירות בארצות הברית. היכולת לתמרן דעת קהל בעיתוי קריטי מחייבת אחריות מצד גופי התקשורת, מערכת המשפט והפוליטיקאים, כדי להבטיח שההכרעות של הבוחרים נעשות באופן מודע ולא תחת השפעת מניפולציות או מידע חלקי.

עתה נותר רק פסע בינינו לבין מועד הבחירות בארצות הברית והמירוץ - לפחות לפי הסקרים - צמוד מאי פעם. האם גם הפעם יגיע ברגע האחרון ה'ספין' - אותה 'הפתעת אוקטובר' - שיסחוף את דעת הבוחרים וישפיע על החלטתם?

[לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם'.
• אוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה.
• אוסף המאמרים אודות תופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים).
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• מאמר: 'מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי.
• הרחבת המושג: תבנית / דפוס חוזר.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אנטי שביר – קשיים מצמיחים עמידות!
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• הרחבת המושג: 'סף הכאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2022), גועל הנפש של הפוליטיקה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/7/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל: מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי, ייצור ידע, 12/9/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטי שביר – קשיים מצמיחים עמידות! ייצור ידע, 16/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאורדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סף הכאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2012), מודל – מערכות מורכבות בין סדר לכאוס, ייצור ידע, 1/1/12.